אם זה פרסום שיגרתי, מסתבר שאין איסור בדבר,

עשתה מצוה שאותה עובדת תפסיק להתנהג באלימות .

רט”ז סעיף ד' | ברכת שמן האפרסמון, הטעם

אבידת הגוי| מה צריך לכוון כאשר מקיימים מצות

הנה הדבר ברור לכל הדעות שהשיעורים הם בנפח,

א. פעמוני המעיל. ב. גירסא דינקותא. ג. תענית

בתחילת הפרשה מסופר שפרעה קורא למילדות העבריות וגוזר

עיקרה של פרשת השבוע הוא המפגש בין יוסף

זקני הגאון הקדוש המקובל רבנו משה עידאן זצ”ל

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

בס”ד אשרי מי שבא לכאן כתבה שפורסמה בעתון

שהחיינו על “אוצר החכמה”, זריקת אוכל בגלל הקפדה

לרגל חנוכת הבית הגדול – שו”ת “בית נאמן”

לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.

לרגל הופעת המהדורא החדשה של הספר “הכתב והמכתב”,

וביום השמיני ימול בשר ערלתו (יב. ג)  

ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה’ תעשו

קורס נבכי לשון הקודש – סדרת שיעורים להעמקה

ויקרא אל משה וידבר אליו ה’ מאהל מועד

אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פוקד על

פרשת כי תשא הנה הפרשה היא 139 פסוקים,

כאשר אשת פוטיפר מפתה את יוסף הצדיק, הוא נזעק ואומר: “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים” (בראשית לט, ט). המלים “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת”, ו”חטאתי לאלוקים”, הן בעצם אותה משמעות. מדוע כפל יוסף את דבריו?

מדוע המתין הקב”ה עד שיגיע יעקב לחרן, ורק אז עוררו להתפלל במקום שהתפללו בו אבותיו, מדוע לא עוררו מיד כאשר עבר שם בראשונה, וכך ניתן היה לחסוך את הצורך בנס גלוי של קפיצת הדרך?

לצערנו איננו יכולים לשלוח את השאלה למרן שליט”א